|
|
16/05/2008 19:19 מתאוששים שבוע לא קל עבר על בית הגידול. בשבוע האחרון מאז נולדו הגורים, נפטר הזכר היחיד בחבורה והשאיר אותנו המומים אל מול תקרית יוצאת דופן זאת. אם כי על פי מחקריי טבע, שליש מכל המלטה לא אמורים לשרוד, אצל זואי מאז ומתמיד הייתה מאה אחוז הישרדות. לצערי פעם יוצאת דופן זו השאירה אותנו עם טעם קצת מר בפה אך המון תקוות שהבנות שהשאיר מאחור יגדלו להיות בריאות ומדהימות כמו האחים הגדולים שלהן מהמלטות קודמות.
במקביל לזה וגם, באופן מאוד יוצא דופן. זואי השנה, כנראה כתוצאה מהמלטה קשה וצורך עז להיות על ידי כל הזמן, רודפת את תשומת הלב שלי באובססיביות ואפילו מעבירה את הגורות כל הזמן ממקום למקום, דבר שמסכן את בריאותן ומעכב את קצב גדילתן. ההתרחשויות האלה והצורך לעקוב אחריהן 24 שעות ביממה הם הגורמים העיקריים לקצר בתקשורת עם הבלוג במהלך השבוע האחרון. עם זאת, אני שמח לבשר שהסוגיות האלה מאחורינו. הגורות בריאות וגדלות והבלוג יחזור כעת לשגרה.
במקביל לזה אספר שמיטת ההמלטה הועברה למקום מאולתר חדש במקום שני מגירות בתאי הארון בגדים שלי. תופעת ה-"העברות" הזו אופיינית אצל הרבה נקבות, ולא באופן קבוע (למזלי) בשבועיים הראשונים לאחר ההמלטה. עובדה זאת היא שמרגיעה אותי ובינתים שם המשחק הוא "עבוד על החתולה". הרעיון הוא לאלתר מקומות טובים לגורות ושהיא תגיע בעצמה למסקנה הזו ותעביר אותן לשם. ככה נדמה לה שהיא מחביאה אותן ולנו נדמה שנמנענו מלתת לה להחליט באמת איפה לדחוף אותן הפעם.
בינתיים לאחר שעברה למקום החדש, שודרגה, נוקתה וסתרה המיטה המקורית, כך שאנו מקווים שהיא תגלה אותה שוב ותחזיר את הגורות לשם תוך שהיא חושבת שהיא המציאה את הגלגל. הגורות ממשיכות לעלות במשקל, אם כי הן בעיכוב כללי בגלל הימים האינטנסיביים שעברו עליהן, הן חזקות ונראה שהדברים מתייצבים סוף סוף. מה גם שאם היא לא הייתה מניקה, אז לאן נעלמים החביות אוכל שהיא צורכת הכוללות בתוכן יוגורטים של "ביו", קופסאות שימורים ואוכל לגורים (והיא עדיין נשארת רזה).
מצורפות לכן תמונות של הבנות הקטנות כשהן ישנות עמוק על הידיים שלנו. מסתמן שכתוצאה מהמעברים האינטנסיבים, הן פשוט לא נלחצות כשמרימים אותן באוויר ולכן גם לא בוכות ואפילו ממשיכות לישון כדרך אגב. בפרק הבא, נספק לכם תמונות חדשות ועדכונים, בתקווה שהצרות מאחורינו ואפשר להתחיל ליהנות מהקטנות ומההתפתחות שלהן. |
 |
תגובות |
 |
|