|
|
12/05/2008 14:27
ארבע בנות ובן!
אחרי כמה ימים של צירים חלשים, חוסר תאבון וקשיי סחיבה עצמית. בערב יום שבת, העשירי למאי, התיישבה זואי בפעם האחרונה כחתולה הריונית, במיטת ההמלטה. כל זאת אחרי שהעבירה אותי לילה לבן ובוקר של תהיות, אך בדיעבד, הכול היה שווה את זה. היא המשיכה להביט בי במבט קורא, שאלתי אותה שוב ושוב אם יש לה צירים, אבל מה לעשות, חתולה סנובית, היא לא עונה.
בסביבות השעה שש בערב ראיתי שהיא מתחילה ללחוץ, היה זה הסימן הראשון שמכאן כבר אין דרך חזרה. אחרי ששלחתי כמה אסמסים מזהירים למשפחה שהאירוע התחיל, עיממתי את האורות בחדר, פרסתי שמיכה על צד מיטת ההמלטה והתיישבתי על יד זואי על מנת למלא את תפקידי החשוב כמעודדת בשורה הראשונה. לא ברור איזה תנוחה היא הולכת לבחור ובמשך חצי שעה בכל פעם שלחצה חזק, התכוננתי שאולי הפעם, הוא יגיח החוצה.
מצלם במצלמה הקטנה ומלטף את ראשה ומעודד, חיכיתי וחיכיתי תוך שאני תוהה, באיזה שעה הסיפור יסתיים. ואז, כמו אירוע טקסי מתוכנן מראש, אפשר היה לראות את היצור הקטן הראשון מציץ החוצה. "הוא כמעט בחוץ", הצהרתי בפנייה, ואז היא נרגעה. לקחה נשימה נוספת, דחפה שוב, וברגע אחד, תוך שאני מבין שמה שאני רואה זה בעצם החלק האחורי של גופו, יצא החוצה הגור הראשון. הוא כבר היה נושם. זואי התנפלה עליו בליקוקים עזים תוך שהיא מוודא לייבש אותו ולהנשים אותו טוב טוב. שימפנז קטן יצא. אוזניי דובי פרוסות החוצה, רטוב כולו, תסלח לי אגודת הגזע של הרוסי הכחול, הוא היה מכוער באופן הכי חמוד שיכולתי לתאר.
לקחו רק עשר דק' בשביל שהגור הבא ייצא גם הוא. המהירות האדירה השאירה את זואי בהלם שכן הוא גם יצא הרבה יותר בקלות, עכשיו כשאחיו הגדול עשה את הספתח. שבע עשרה דק' לאחר מכן יוצא גור מס' שלוש, רטוב כולו, כהה, עם זנב קצר יחסית, היה ברור לי שמדובר בגור יוצא דופן, עד כדי כך שמאוחר יותר הבנתי שזה הזכר היחיד בחבורה. את האיחור האופנתי דפקה אחותו הקטנה שיצאה רק שעה לאחר מכן. אחותה הקטנה הייתה בחוץ משהו כמו חצי שעה אחר כך. אז כן, חמש גורים, קבוצת בנות שתתפח אח אמצעי. ממש כמו בהמלטה הראשונה של זואי.
קצת מבאס כשיוצא רוב כזה של נקבות אבל אין לי ספק שכמו בפעמיים הקודמות הביקוש יצדיק את המעמד. יום למחרת כולם התייצבו לבדיקה הראשונה, משקל שווה של 75 גרם לכולם חוץ מלנקבה אחת שמובילה עם 80. ככה זה כשאימא היא תותחית ומאכילה בהיסטריה כבר מהרגע הראשון. הגורים סומנו בלק בזנב, לאחר שזה ירד יבואו הרצועות הקטנות על הצוואר בצבעים שונים. ורוד, סגול, קרם, אדום וללא סימון הם הסימונים הנוכחיים, אם כי את קרם, הזכר, אפשר לזהות בעבור זנבו שקצר יותר משל אחיותיו וצבעו הכהה שכמובן עושה אותו אוטומטית זכר מהמם כשהוא יגדל.
זואי מרגישה טוב, אני חושב שבחיים שלה היא לא אכלה בכמויות שהיא אוכלת בהמלטה הזאת. היא פשוט בולסת בכל הזדמנות ואמש פירקה פחית שלמה של אוכל בעצמה. נתונים קצת מפחידים אבל בהחלט מוצדקים עכשיו כשהיא צריכה להעניק ארבע בנות ובן. קנזו כבר ביקר את הגורים כמה פעמים ואימא נראת סימפטית כלפיו ביותר. הוא לא ממש מרשה לעצמו להתקרב יותר מדי אבל לא היה צל של ספק שהוא נכנס למוד הטריטוריאלי שלו כשהבין שיש לו גורים להגן עליהם, כעת הוא עומד בפתח הדלת ומאיים על שוקו, הזכר שגר בחוץ. עוד אלמנט של שיתוף ביניהם היא החופשיות שבה היא נוהגת לעזוב את הגורים לטובת קערת האוכל בכל פעם שהוא בסביבה.
בפרק הבא נעדכן אתכם בהמשך השקילות והתוצאות. נדבר קצת על תהליך המכירה של הגורים וכמובן שנספק רצף תמונות חדש מהסוג שידגים את התקופה שאני אוהב לכנות "תקופת הנקניקיות השמנות והקטנות". |
 |
תגובות |
 |
|
| די-אימפקט :: בניית אתרים