|
|
08/05/2008 11:42 הטריגר שמפעיל את ההמלטה כמו שהסברתי בפרקים הקודמים, שלב הסיומת של ההיריון מתחיל איפשהו ביום ה-55 שבו מסתיימת עבודת הרחם על עיצוב הגורים ומתחיל מרתון של אכילה מטורף. במהלך המרתון הזה, האימא אוכלת כמויות אוכל עצומות והבטן גדלה בקצב אדיר, כפי שניתן לראות בהבדלי התמונות של זואי משבועות קודמים בהם היינו בטוחים שיש לנו המלטה ממש קטנה.
השלב הזה, בעצב מעול בשמחה, מסתיים כשברחם, כתוצאה ממנגנון שברא הטבע, ניתנת פקודה לגוף, ומאותו הרגע, מסתיימת האכילה, מסתיים המצב רוח, המלכה, הולכת לנוח. וכך קרה החל מאתמול בבוקר. זואי נכנסה למצב עייפות תמידי, קשה לה להסתובב יותר מדי והתיאבון ירד לה בצורה דרסטית. המנגנון הזה, נועד להכין את הגוף להמלטה, לצבור אנרגיות ו.. לרוקן את המעי הגס והקיבה כך שלא "יתערבו" בהמלטה.
כמו בשנה שעברה גם השנה, התהליך הזה צפוי להימשך בערך יומיים ולהסתיים, בתקווה, מחר, או היום בערב. כמובן שהמתח בבית מאוד מאוד גדול, כולם במצב היסטרי ובמיוחד אני שחוגג היום יום הולדת אך לא ממש מתכוון ללכת מכאן ולעזוב אותה. הילדה צופה בסקרנות דרך רשת הכניסה לגג בציפורים החולפות ומקודם אפילו יצאתי איתה לטייל קצת. לטייל בשבילה כרגע זה ללכת לאט למקום עם שמש ולהימרח כאילו רצה מרתון עד לשם.
קנזו, המקסימון הראשי, מסתובב סביבה כל הזמן ומרחרח אותה. הלילה, הוא ישן לבד בפעם הראשונה מזה חודשים רבים, מכיוון ומכורך הסטרס המלווה למצב, לא ניתן להשאירו עם הנסיכה למקרה והצירים יגיעו ותצטרך להמליט. אני מבטיח לכם תמונות של המפגש הראשון של האבא עם הגורים. כל זאת בהנחה שחמסה חמסה חמסה הכול יהיה טוב ובאמת נעבור בשלום את ההמלטה הזאת כמו שעברנו את קודמותיה.
בנימה זאת אני מאחל לכם חג עצמאות שמח! המון בריאות! ושתמשיכו להגיב ולפרגן לבלוג שלי כי זה נורא כיף! |
 |
תגובות |
 |
|