|
|
06/04/2008 08:26 ברוכים הבאים ליומן הגורים של בלוספארק! המלטת 2008 סליחה חמוד, אני לא יודעת למה אתה טורח לחפש, זאת אני!
לפני שלוש שנים בסתיו יפיפה במרכז הארץ, הוכנסתי למרפסת גדולה בחצר, מוקף בקבוצת חתולות מגזע רוסי כחול. צעירות מאוד ובעיקר, מדהימות מאוד. "תבחר לך אחת, זאת שאתה מתחבר אליה הכי טוב", זרקה לעברי הגברת עם המבטא הבריטי. אבל המצב לא היה פשוט, מתוך החבורה כל אחת מהחתולות הייתה מדהימה ומאוד שונה. הן היו ידידותיות, פרוותיות, מהממות לחלוטין ורק רצו את תשומת ליבי ושאשחק איתן. כשהושטתי את האצבע לאחת מהן בניסיון לגרום לה לקפוץ עליה ולשחק איתה, הסבירי לי הגברת כי הרוסים הכחולים אינם נוהגים לשרוט ידי אדם.
את התיאוריה הזאת זכיתי אני וזכו בני משפחתי לבחון אין סוף פעמים אחר כך ונראה שמסיבה לא ברורה, התיאוריה הזאת פשוט נכונה. מה שהתחילה כבחירה של גזע מאוד יפה הסתיימה בהבנה שהרבה יותר יפה האופי האצילי שלהם מאשר היופי החיצוני. הגזע הזה, על אף היותו פעיל במיוחד, אף פעם אינו תוקף, שורט או נושך. אבל נעזוב שנייה את ההתייחסות לגזע ונחזור לאחת וליחידה. אז כמו שאמרתי, מבין שישה חתולות חמודות הייתי צריך לבחור אחת. היו כמה כאלה שהיו די ביישניות או שממש לא עניינתי אותן. שם הבחירה הייתה קלה, פשוט לא לבחור. אבל החיפוש נמשך כמה עשרות דקות טובות לפני שהבנתי שמבין הקהל הגדול, יושבת לה אחת, עגולה שכזאת ובוהה בי.
לא פשוט להסביר את זה, מתוך כולן ששיחקו והשתוללו, היא פשוט ישבה על הרצפה כשהיא מביטה בי בעיניה הירוקות. הרמתי אותה לידיים וליטפתי אותה, היא הייתה מאוד חמודה. "תבדוק גם את השאר" אמרה לי הגברת כשראתה שאני מתעכב על האחת. הנחתי את החתולה על הרצפה בחזרה והמשכתי מלטף ומשחק עם שאר הנקבות. אך כשהסתובבתי שוב, קשה היה לפספס, את אותה הנקבה, יושבת שוב על הרצפה ומסתכלת עלי. באותו רגע זה היה מובן, אם יכלה, הייתה מחזיקה שלט בידיים שלה שעליו כתוב "סליחה חמוד, אני לא יודעת למה אתה טורח לחפש, זאת אני!".
ברייטלייט (שם בית הגידול ממנו באה), לאסקאלה (שם הלידה שלה), זואי (השם שנתתי לה) של בלוספארק (שם בית הגידול שלי), נולדה ביולי 2005 לסילברסטאר (האם) ובראביסימו (האב) של ברייטלייט, אלוף הארץ באותה שנה שזכה בתערוכת החתולים מקום ראשון מכל הגזעים. הנסיכה הקטנה הזאת הגיעה אלי הביתה כבר באותו יום והחלה את תהליך ההסתגלות לחייה החדשים. מיום ליום האהבה הייתה גדולה יותר. מיום ליום הבנתי עד כמה נפלה בידיי נסיכה מפונקת ופיקחית שכשרצתה שאזרוק לה את העכבר לקצה השני של החדר, כדי שהיא תחזיר אותו, הייתה מביאה אותו בפה שלה ומתיישבת על ידי בסבלנות תוך שהיא, כהרגלה בשלוש שנים שיש לי אותה, בוהה בי, בדיוק כמו באותו היום.
כמה חודשים לאחר מכן, הצטרף אלינו זכר בית הגידול הרשמי, הלא הוא קנזו בלוספארק. קנזו יקבל פרק משלו בהמשך, אך נסכם בינתיים שהשניים הם הפוכים מוחלטים באופי, דבר שהוליד במהלך השנים משפחה מאוד מגוונת. ואם הגענו כבר לעניין המשפחה, לא לקחו הרבה חודשים משהגיע הבחור לבית הגידול עד שזכינו להסניף את הריח הנעים של פרוות הגורים הקטנים. השניים חגגו באותו קיץ משפחה של חמש גורים, ארבע בנות ובן אחד, סמירנוף שמו, שכיום הוא תל אביבי בועתי אופייני.
ההמלטה הזאת הייתה הצלחה מטורפת ולאחר שנה, הצטרפה אליה המלטה מספר שתיים של שנת 2007 שהייתה אפילו יותר מוצלחת עם הולדתם של שני זכרים ושני נקבות, מדהימים אחד אחד שבעקבות השנה שקדמה, נחטפו מבית הגידול הזכויות עליהם עוד לפני שהיו בני חודשיים. איכשהו, משנה לשנה, משתנה הסיפור מקצה לקצה והחוויה היא אחרת לגמרי. השנה, בפעם השלישית ולפני האחרונה, זואי נכנסה להריון אחרי שמתחה אותנו חודשים באשר כוונותיה. כעת, כשהיומן הזה מושק, היא בשבוע הרביעי מתוך 10 שבועות. את הבטן עדיין לא רואים והנסיכה מתפנקת בטירוף ואוכלת בקצב מטורף.
ברוכים הבאים ליומן ההמלטה 2008 של בית הגידול בלוספארק בהפקתם הבלעדית של הזוג קנזו וזואי של בלוספארק. השניים הם חתולים גזעיים, בעלי תעודות אשר רשומים באגודה העולמית TICA. היומן שלנו הולך להתעדכן בכל יום שבת בערב, שמסמל גם מעבר לשבוע הריוני חדש. ככה שכל שבוע תוכלו לפגוש אותנו כאן מחדש עם עדכונים, סיפורים ומידע על התפתחות המשפחה החדשה. כמובן, שבשבוע האחרון, יתעדכן היומן בתדירות יותר גבוהה ככל שההמלטה תתקרב ובמהלך התרחשותה. אתם מוזמנים להצטרף אלינו כאן כל פעם מחדש כדי לחוות איתנו את החוויה המשוגעת והמיוחדת הסובבת את חייהם של חתולינו.
בפרק הבא: נספר קצת על התהליכים הרחמיים וההורמונלים שמתרחשים בחצי הראשון של ההריון. נדבר על תאריך ההמלטה המיועד ונספר קצת על התוכניות להמלטה הקרובה. |
 |
תגובות |
 |
|