 |
|
|
|
 |
אודות היומן |
 |
|
|
26/06/2006 22:36
מזל טוב למשפחת בלוספארק נולדה חמישייה!
ברייטליט לאסקאלה זואי של בלוספארק הפכה אתמול בפעם הראשונה בחייה לאימא. זה היה כאילו חיכתה שאחזור מהעבודה כדי להתחיל את ההמלטה. היא ראתה אותי וישר באה אלי ביללות מוזרות שגרמו לי להבין מייד שהעניינים מאוד חמים שם בפנים.
אנחנו חוזרים אליכם לדיווח בלעדי מזירת האירוע שבו התרחשה ההמלטה אתמול בלילה. הדברים סוערים פה ויש המון בלאגן... טוב.. נו... אין שום בלגן, הם לא מפסיקים לינוק, זואי לא מוכנה לעזוב את הקופסא ולכן התבקש כי נביא לה את האוכל (אותו היא תמיד מוכנה לאכול) עד למיטה. היא עכשיו נרדמה וזה מצויין כי היא צריכה את זה.
רק לפני כשעה בערך הספקתי לראות את הנסיכה נעמדת על רגליה ולהבחין ב-"אין בטן" החדשה שלה, אני חייב להודות שזה טוב לראות את זואי חוזרת להיות החתולה החטובה שהייתה בעבר ועוד יותר טוב לראות שהיא נראת בריאה ומלאה ושהעבודה הקשה שהשקעתי בלהאכיל אותה כמו שצריך כדי שההריון לא ישפיע, הסתיימה בהצלחה, היא נראת מצויין.
להלן הסבר קטן על עבודת המעקב שתעשה אחרי החמישייה בשבועות הקרובים:
עדיין לא נעשה מעקב אחרי הגורים או זיהוי קבוע. מלבד בדיקת משקל ומין שעשיתי לא יעשו עדיין בדיקות מסוג אחר מכיוון ועדיין יש צורך לתת לעניינים להירגע וכל הפרעה מהצד שלנו לזואי היא לא רצויה ועלולה להזיק. עם כל זאת כבר בשלב זה ניתן להבחין בזכר במשקל 90 גרם שהוא הגור הגדול בשגר. ניתן גם להוציא מהכלל עוד זכר שנראה הרבה יותר כהה מכל השאר ושוקל 85 גרם. הקטנה שבין כל החמישה היא נקבה במשקל 70 גרם. זה משאיר אותנו עם עוד שתי נקבות במשק 75 ובמשקל 85 שלפי איך שנראה יצאו בהירות מאוד שזה מדהים כי זה תכונה שבאה מהאבא ומהסטנדרט האמריקאי ולא האירופאי (שזה האמא). בימים הקרובים אבדיל את הגורים אחד מהשני בעזרת לק על הציפורניים. שיטה פשוטה ונטולת בעיות.
אז כמו שבטח הספקתם להבין, ההמלטה הייתה קלאסית. הצירים שהתחיל בשעות הערב המוקדמות מאוד הפכו במהרה להתראה ברורה שהגענו לרגע הגדול. זואי מצאה את דרכה לקופסת ההמלטה שם החלה לחפור בבדים וללחוץ חזק. ישבתי על ידה כל הזמן הזה וליטפתי את ראשה והיא הייתה מאוד רגועה יחסית לסיטואציה. עם כל זאת, שום דבר לא מכין אותך לאירוע הגדול, בשעה 21:15 כאילו שנחת משמים מחליק את דרכו הגור הבכור אל מחוץ לבטנה של האימא ומושיט ידיים רחבות לאור העולם. זואי שהסיטואציה הכניסה אותה להלם נשכבת הצידה ונאנחת, זה לא היה קל.
לאחר כמה שניות של התאוששות היא מתפנה לגור הבכור ומתחילה להבין מה קורה, הליקוקים והניקיון מתחיל אך הכאבים חזקים מהם. הצירים הפעם מגיעים בעוצמה יותר גדולה ועכשיו כשהניסיון הראשון הצליח, ממשיך גופה של זואי לדחות את שאר הגורים בהתמדה. נראה שרק עכשיו זה מתחיל באמת לכאוב וזואי מיללת יללות קצרות של כאב שמסתיימות בהגחתו של הגור השני לאור העולם בשעה 21:35. הפעם היא לא מתבלבלת וממשיכה למרות ההתנשמות הכבדה והצירים ללקק ולנקות את הגורים ובסופו של דבר בצורה חלקה והרבה פחות כואבת להוציא את גור מספר שלוש בשעה 21:52.
הרחם לוקח מנוחה והגורים הקטנים כבר מתחילים לינוק. הגור הרביעי יוצא בהפרש גבוה יותר אך עדיין נמוך יחסית של כמעט חצי שעה. אני מספיק לקחת הפסקה קצרה ולנשום עמוק וזואי נחה. וכמו שאמרתי בשעה 22:21 יוצא לעולם הגור הרביעי במקצועניות ובלי לעשות יותר מדי בעיות. האימא מטפלת ודואגת אבל ברור מאוד שהיא עייפה ושלהמשיך עם זה הלאה לא יהיה קל. ומזל שכך, הגור הצעיר שבמשפחה יוצא 20 דק' מאוחר יותר בשעה 22:40. זואי עושה ליקוקים נוספים ונשימותיה חוזרות להיות תקינות לאט לאט. רק כחצי שעה לאחר מכן מפסיקות הרעידות בגופה והיא שוב חוזרת לעצמה וממשיכה בטיפול הגורים שבילו את כל הזמן הזה בלינוק.
אני מצטרף לכם תמונות שמצאתי זמן לצלם. בתקופה האחרונה נאפיין ביחד את הגורים לפי אופי ומאפיינים חיצוניים. נדון קצת בסטנדרטים האירופיים מול האמריקאים שאמורים להתבטא בגורים.וכן, הם כמו קופים קטנים ופרוותיים עם קול קטן ונפש גדולה. קנזו האבא עדיין מעדיף לרחרח לכמה שניות ואז ללכת לשכב על הגב באמצע החדר. בצהריים אפילו נכנס לקופסה ביחד עם המשפחה וקיבל ליקוק בראש מהאימא. עם כל זאת למען ביטחון המדינה מופרדים השניים כשאני איני בסביבה.
אני אסיים את הפרק בלהודות למיכל, למשפחתי, לחברים ולכם הקוראים על התמיכה והנוכחות שהפגנתם. תמשיכו להגיב ואני אמשיך לכתוב בהתאם.
מזל טוב! :-)) |
|
תגובות |
|
|
|
|
|
|
|
ראשי |
|
|
|
| די-אימפקט :: בניית אתרים