|
|
11/06/2006 20:56
12 יום - סתם עוד פרק ביומן
אהלן קוראים יקרים שלי.
היום אולי אאכזב אתכם קצת מכיוון שהיום לא קרה שום דבר שונה או מעניין. פקיחת העיניים עדיין בשלבים וכן פקיחת האוזניים.
הגורים ממשיכים להתפתח יפה, גדלים וממשיכים לקבל לאט לאט צורה של כלב ומאבדים את המראה החולדתי שלהם. הדבר היחיד החדש אולי שהם עושים מהיום הוא להתחיל לשחק במובן מסויים, כלומר כבר ניתן לראות שהם "נושכים" זה את זה ואלו את אמא קמיל. זה מראה מאוד חמוד ומשעשע ובהחלט שווה בהייה של דקות מספר כמה פעמים ביום.
אמא קמיל ממשיכה בדרכיה לאכול בלי סוף (כולל גניבת 6 קוביות שוקולד אוורירי שנותרו על השולחן ליד המחשב) ונראית עירנית מתמיד. היא מרגישה טוב ולא נראה שיש בה חוסרים תזונתיים כלשהם.
מה עוד אוכל לספר לכם? סילבר מתחיל לגלות עניין בדברים הקטנים והמתחילים לנבוח האלו, אני רק מנחשת כמה זמן ייקח עד שהוא יגלה שזה אפילו ניתו למשחק. קמיל כבר מאבדת יותר ויותר עניין בגורים ומגלה יותר ויותר עניין ברעש דלת המטבח הנפתחת אשר מרמזת על אפשרות למזון זמין.
אני חושבת שאין הרבה יותר מזה מה לומר ומה לספר, כך שאותיר אתכם עם תמונות חדשות של הנכדים של סבתא שכל כך גאה בהם ואתן לך גם להינות מעט ממראות הכלבים לעתיד.
|
 |
תגובות |
 |
|
| די-אימפקט :: בניית אתרים