22/01/2005 11:32
ניגמרה השאננות
אין יותר שאננות בבית הזה, שאני לא בבית, יש פה ביביסיטר, וקמתי 10 פעמים במהלך הלילה רק כדי לבדוק שכולם נושמים, אני מתחילה באמת להרגיש שיש לי תינוק בבית . . .אבל הטראומה כל כך מהדהדת בי גם העובדה שאנג'ל כן אמא טובה ודואגת שיאכלו וישנה קרוב אליהם כל הזמן וממש שראיתי היא משתדלת לא לשבת עליהם, אולי 4 היה לה יותר מדי בפעם באשונה ובימים שהם עוד הכי קטנים . . .יותר קשה לעקוב גם לאמא.
טוב אז עכשיו רק חדשות אופטימיות!!!!!! הגורים יונקים ללא הפסק והם גדלים בהתאמה כל כך יפה, טוני השמנמן הכי גדול, ויש לי תחושה שיהיה כלב גדול ודומה לסבא שלו במיוחד שפניו כל כך כהים, זה מזכיר לי את אבא של אנג'ל, הוא גור רגוע יותר גם משאר אחיו.
אנג'ל ניראית לי קצת בדיכאון שלאחר לידה, לא ידעתי שזה אופייני גם לכלבות, אבל היא איבדה קצת מהשובבות והתינוקיות שהיו לה, מצד אחד אפשר להבין, היא התינוקת המפונקת שתמיד רצה לה בבית ופיתאום היא "מרותקת" לארגז . . .ולא ממש מבינה למה . . , היא מנסה לצאת ממנו כמה שיוצר אך חוזרת לכל קול ציוץ קטן חזרה
אתמול בהמלצתה של מיכל - הווטרינרית שלנו לעתיד, מדדתי לה חום ובדקתי לפי האדמומיות של החניכיים והפטמות אם היא אנמית, לחיצה על החניכיים גילתה כי הדם חוזר מהר מאוד, והחום לא היה גבוה מדי 38.6 שזה טיפוסי לכלבות, החששות שהיו לנו מקדחת חלב או משהו כזה למזלינו הופרחו, החלב לבן, ויש ממנו הרבה, והגורים יונקים ללא הפסק, היא פשוט מוטשת עדיין מההמלטה כניראה וכל המשפחה החדשה שהגיעה לי פיתאום . . .לוקח זמן לעכל, הרי יש אפילו אמהות של תינוקות עם דיכאון שלאחר לידה, אז כניראה גם בכלבות זה יכול להיות.
ביררתי בבתי גידול העולם אתמול של כלבי שיצו וגם גזעים אחרים, מסתבר שחוסר הניסיון שלי ושל אנג'ל יחד, גרם למקרה שהיה, ושזהו מוות הכי שכיח של גורים לאחר מוות בהמלטה עצמה . .ועכשיו שאני יודעת.....
אני מתקשרת לאחי שיבוא לבייביסיטר כי אני הולכת לחמותי לצ'ולנט בצהריים, אז בי כולם וחורף נעים וחמים
|
| די-אימפקט :: בניית אתרים