|
|
17/01/2005 14:55
לא בכוונה להיות בוטא , על כלבים גורים ומה שביניהם
כפי שחברה טובה שלי פה באתר כבר אמרה פעם . .. הפרק הזה לא לבעלי לב חלש ולילדים מתחת לגיל 14 ולעוד כמה . . .ראו הוזהרתם, הוא גם ארוך . . .
והיום . . .סיפור האהבה בין אנג'ל ו you & me, או הגרסה האמיתי לסרט "10 דברים שאני שונאת בך"
אז נתחיל מהתחלה
הסיבה שאני כותבת פרק זה בהרחבה כפי שהבטחתי בפרק הקודם היא העובדה שלהרבה אנשים אין מושג בתהליך ההרבעה של כלבים שהינו מורכב בפני עצמו שלא לדבר על כלבים קטנים
אין לי כוונה לכתוב פה מאמר מקצועי מכיוון שאינני מומחית , אך לאחר שהבנתי שמה שעבר עלינו בהרבעה הזאת הוא טבעי ולגיטימי הרשו לי להציג את הסיפור מנק' ראותה של "האמא האנושית של אנג'ל"
הסיפור התחיל כאשר הבנתי שיש לי כלבה מיוחמת בבית, זה היה די ברור לאחר שכלבים ברחוב התחילו להתעלל בי מינית . . "סליחה מותק היא קטנה עליי" ונאלצתי להסתובב עם דיאודורנט ספריי ולאיים בו לכל מרחרח תמים, מה שהפך את הטיול היומיומי לאסטרטגית שלוף ותקוף מתוכנן היטב (והכוונה לדיאודורנט) . . מזל שהכלבים האומללים רק משמעם את רעש הספריי ברחו כל עוד נפשם . ."איכס היא מסריחה אותי בריחות נוראייייים הצילווווווו"
הטלפון הגאה הראשון שעשיתי בתור אמא שמחפשת "שידך" לבת המוצלחת שלה היה לרכזת החוג לכלבים זעירים, "יולנדה מגל" שהפנתה אותי לזכרים הפוטנציאליים להיות חתנים לקטנה שלי . . אולי לא להפתעתי, הרשימה הייתה מצומצמת עד בכי ולאחר כמה טלפונים הבנתי שאין לי בכלל בחירה והלכתי כמובן על הטוב ביותר בעניי בלי פשרות – you & me
בטלפון קצר ליעלה (הבעלים) קבענו את פגישת ההיכרות שכמובן כוללת הסכם ממון מסודר או אם תרצו "נדוניה" , בעצם החלק שמגיע לאבא הוא גור אחד או שוויו , כפי שסוכם ביננו ויש לרשום זאת בחוזה מסודר בחתימת שני הצדדים, וכמובן הכרה בין בזוג הצעיר . .או הסנפה הדדית
הגיע היום המיוחל, בשעת לילה סגרירי לקחתי את אנג'ל לרחוב תל-אביבי הומה אדם שם בבניין בסמטה צדדית גרים להם משפחת השיצואים של יעלה . .הדלת הייתה פתוחה ואנחנו נכנסנו שמחים וטובי לב להתחיל במשימה . . .
לאחר קצת פטפטת וריחרוח וחתימות חוזה אמרנו ייאלה, ניתן לטבע לעשות את שלו
רק שהטבע הסתלק והשאיר אותנו עם כלב מחורמן, חתיך אש שבת זוגו פשוט לא בא לה עליו!!!!, לכו תבינו מביאים לה את הכי יפה בארץ והיא עושה פרצופים????
כאן מתחיל החלק הקשה . . .לאחר שלל טקטיקות של הרגעת השיקסה, שידול לנקניק, ליטופים ודיבורי חנופה, שימונים שיקלו על ה . . .., קוקיות שהשיער לא יפריע . . ואפילו ניסיונות בכפייה . .הרגשנו כולנו די מותשים והתחלנו לחשוש מהפרייה מלאכותית ומעוד מני צורס
והיא בשלה, נוהמת , נובחת, חושפת שיניים . . מעולם לא הייתה לא ידידותית בחייה לאף אחד ודווקא היום ????
הסתבר שאין מנוס מלהיעזר ב"מומחה" והפעם זה שהציל את היום היה יעקב ויינר מהחוג לכלבי ציד (שיש לו ניסיון רב בהרבעה של כלבי קוקר ספניאל, גם גזע יחסית קטן), וההיכרות שלי איתו עוד מעז שהייתי בת 9 היה שהייתי חברה בחוג עם הורי והצגתי כלבי סטר.
הופתעתי לדעת עד כמה האיש מיומן . .ועד כמה נדרשת המיומנות!!!! את פירוט המומחיות שלו ואת יישומה באותו ערב ובערבים שלאחריה זה ממש לא המקום אך מי שמבין יבין האיש היקר הוציא אותנו מהבוץ ותרם רבות לדור ההמשך.
רק אוסיף ואתאר את החלק הכי חשוב ואולי מבדר בכל המפגשים הללו, כפי שאולי חלקכם יודעים ישנו קטע מאוד קריטי שבו הכלבים צריכים להתחבר למשך כ-20 דקות על מנת שהזיווג יהיה מוצלח, וזאת מכיוון שהשפיכה בכלבים מוזרמת באיטיות החוצה רק בזמן החיבור , לכן זה קריטי ושונה משאר בעלי החיים.
ועכשיו שאתם יודעים גם את זה, נסו לתאר אותי מחזיקה את אנג'ל שלא תזוז באמצע, את יעלה מחזיקה את שלה כדי לתמוך בו שלא יבהל מהנוהמת שלי ויברח ואת יעקב דואג ששום דבר לא יברח שם מאחורה . . . . .אכן תמונה מלבבת וככה עם הקטנים הללו ישבנו עשרים דקות והרצנו חוויות וסיפורי כלבים . . .אכן לא תנוחה שיגרתית לכולנו נרדמו הידיים והרגליים, אך שוב . . . .מה לא נעשה לדור ההמשך
אכן כן, זהו סוף הסיפור ואיננו סיפור בלהות או הגזמה פרועה כי מסתבר שמדובר במהלך טבעי לחלוטין מתחילתו ועד סופו שגם לי היה חדש לגמריי ולמדתי ממנו לא מעט על הכלבים הללו ועוד הרבה כלבים מגזע קטן זקוקים לעזרה הזאת
אז עכשיו שההריון מסתיים עוד כמה ימים אני מרגישה שאני יכולה לספר את המעשה לדורות הבאים, וזו גם הבהרה לתגובה בפרק הקודם . . כי מה שבא בקלות . . .
תודה על ההקשבה
|
 |
תגובות |
 |
|
| די-אימפקט :: בניית אתרים