שלום

יש לי כלב יורקשייר טרייר בן שישה חודשים.

ואני פשוט לא מצליחה לחנך אותו לעשיית צרכים בחוץ. בהתחלה הוא לא היה עושה בכלל בחוץ עכשיו הוא מוכן לעשות בחוץ אבל כשהוא בבית הוא לא מתאפק. אני מורידה אותו 4 פעמים ביום.

מה לעשות? אילוף יעזור?

תודה.

תגובה סגור הודעה

עד איזה גיל נחשב הכלב לגור?ובגיל חמישה חודשים כמה זמן אמור הכלב להתאפק ולא לעשות פיפי?

תגובה סגור הודעה

הכלב נחשב לגור עד גיל שנה. כשהכלב שלי היה בן חמישה חודשים אנחנו הוצאנו אותו 4 פעמים ביום.

תגובה סגור הודעה

בעיקרון יש להבחין בן התבגרות פיזיולוגית אשר מתרחשת עם הגיע הכלב בדר"כ לגיל 7-9 חודשים בגיל זה מתחילה הרמת הרגל והבשלות המינית ולבן הבגרות הנפשית כאשר כלב לפיה הכלב יחשב כגור כל עוד לא התבגר מבחינה התנהגותית הגזעים הקטנים מתבגרים בגיל שבעה שמונה חודשים והגזעים הגדולים כמו דני ענק ודומיו מתבגרים בגיל שנה וחצי ועד גיל שנתיים ולפעמים גם יותר

לגבי התאפקות בצרכים לכלבים מהגזעים הקטנים וזאת אך ורק מנסיוני ולא ממחקר כלשהו ,קשה יותר להתאפק לפרקי זמן ארוכים בעוד שלכלבים גדולים יותר האפשרות להתאפק זמן ארוך יותר .

הערה חשובה התאפקות יתר אינה בריאה ובעיקרון הוטראנר יוכל לענות לך טוב יותר על בעיות גופניות ובריאותיות שיכולות להופיע אצל הכלב כתוצאה מהתאפקות ממושכת

תגובה סגור הודעה

אני קצת מבולבלת, פשוט הכלבלב שלי בן חצי שנה והוא מגזע מאוד קטן (פקינז מעורב), קיבלתי אותו כאשר היה בן חודשיים ומגיל 4 חודשים פתאום התחיל להרים רגל (אני חושבת שפשוט ראה כלבים אחרים וחיקה אותם), היום הוא עדיין עושה פיפי וקקי בבית ואני מתחילה לחשוש שהוא כבר גדול ואמור ללמוד כבר שעושים צרכים בחוץ, אין לו בעיה לעשות בחוץ כי גם שם הוא עושה אבל גם בבית. מה ניתן לעשות והאם זה חריג שהכלב שלי (ביג- זה שמו) מתבגר מהר :-).

תגובה סגור הודעה

כאמור מעלה כלבים מגזעים קטנים מצליחים להתאפק פחות זמן ןלןקח להם יותר זמן להגמל מעשיית צרכים בבית

שלב אחד כבר עברת והכלב עושה צרכיו בחוץ ואולם כעט עליך ללמדו לא לעשות צרכים בבית

שיטה אחת מהמקובלות עלי היא שיטת הקופסה או תא הטסה שבעזרתו נמנע מבכלב לעשות צרכים ככל אשר יחשק וילמד להתאפק

בהצלחה עם הכלב

אמיר שורץ

תגובה סגור הודעה

בובי הכלבה שלי,עושה את צריכה בבית ,אומנם בשירותים ,הכלבה שלי היא מגזע בורדר קולי מעורב,היות ובתקופת החורף אנו לא מוצאים אותה הרבה ,

שאלה ראשונה-איך נרגיל אותה שהיא לא תעשה פיפי בבית ,ושהיא תעשה שלוש פעמים ביום כמו כל הכלבים ,(הבעיה היא גם של פיפי וגם של קקי),

שאלה 2-איך נפחית את הריצות שלה לכלבים אחרים (הן זכרים והן נקבות)

ושלה שלישית ואחרונה-לא קשור לכלבה שלי

ראיתי אתמול כלבה בת חודש נטושה ומשחקת עם הכלבה שלי בובי,לקחתי אותה למרכז המסחרי בעיר שלי (חצור) וכל הנראה היא מצאה לה משפחה-האם זה בסדר היה מה שעשיתי?

תגובה סגור הודעה

לא אכנס כאן לתחומו של עמיתי המאלף. במקום זה, אתמקד בהיבטים הבריאותיים של מה שכתבת ואגלוש גם להיבט שנוטים לרוב להזניח כשפועלים מכוונות טובות.

גם אם הכלבה שלך מחוסנת ב100%, כלומר קיבלה את כל החיסונים הדרושים והמערכת החיסונית שלה באמת עובדת היטב, היא תמיד יכולה לקבל מכלב שאינו מטופל, אינו מחוסן וכנראה ללא בעלים, מחלות קשות שלגביהן אין חיסון - לדוגמה קרציה שתנדוד אליה מהכלבה השניה עלולה להדביקה בקדחת הקרציות. המלצתי היא לאלף את הכלבה למשמעת ברמה כזו שאפשר יהיה לקרוא לה בכל מקרה שבו זה דרוש, ולא לתת לה לשחק עם כלבים שאינם נראים לך מטופלים ובריאים. במקרה של כלב בוגר, הוא גם יכול להיות תוקפן וזה עלול לעלות בתפרים, ויש גם לציין שהתקנות החדשות שחוקקה הכנסת מסמנות אולי [ ואני מקווה שלא], נטיה להחמרה באכיפה של החוק המחייב טיולים בחוץ רק עם רצועה.

אני מניח שהכלבה נראתה נטושה, ואם היא כזו, מן הסתם עשית יפה וטוב שאספת אותה וחיפשת לה בית חדש.

כדי למנוע מהמשפחה החדשה עוגמת נפש, ומהכלבה בעיות בריאות עדיף למסרה לאחר התייעצות עם וטרינר שראה אותה, או דרך עמותה.

ועוד דבר קטן, מנסיוני בחיים דווקא בקהילות קטנות כמושבים, מפליא אותי כל פעם מחדש באיזה קלות מוצאים אנשים את כלבו של השכן ליד, מחליטים שהוא נטוש ומחפשים לו ביית. זה מראה דבר טוב אחד: עד כמה האנשים מודעים היום יותר למצוקות של חיות נטושות וכל הכבוד לאותם אנשים טובים על הכוונה, אך זה מראה גם על דבר אחד עצוב: עד כמה נהינו זרים לשכנינו, ולגבי אותם בעלי חיים הנראים נטושים ואינם כאלה, בריחות קוראות גם למגדלים המסורים ביותר ולבטח עדיף לכלב להשאר עם בעליו, לפחות ברוב המקרים. אנה מכם, כאשר אתם מוצאים בעל חיים הנראה נטוש, וודאו לפני שאתם עושים מעשה טוב, שהוא לא שייך לשכן.

צחי

תגובה סגור הודעה

בהמשך לדברי עמיתי אמיר:

התאפקות יתר בעשיית צואה, גורמת לצואה המוכנה להשאר זמן רב מדי באותו חלק במעיים בו ספיגת המיים היא מירבית. כלומר, הצואה תתייבש, תתקשה, הכלב עלול ללקות בעצירות [קלה או קשה זה תלוי במשך ההתאפקות], ובמקרה של עצירות קשה, לקשיים וכאבים במתן צואה, לעיתם עד פגיעה בדופן המעי או פרולפס של המעי הגס כלומר קטע מהמעי יוצא ממקומו הטבעי אל מחוץ לפי הטבעת ולגוף כמו שרוול הפוך. מה שמצריך טיפול יקר אצל הוטרינר ואולי אף ניתוח.

התאפקות יתר במתן שתן בכלבים שממילה נוטים לכך, עלולה לתת למינרלים שונים בשתן זמן נוסף להתגבש לאבנים מה שעלול לגרום לחסימות מכאיבות בדרכי השתן, לדימומים, דלקות ואף סכנת חיים.

יחד עם זאת, כלב בוגר מסוגל להתאפק בקלות 8 שעות ויותר. לרוב, ללא בעיות בריאות.

לגבי הקושי היחסי בהתאפקות בכלבים מגזעים קטנים, זה אולי פתח לדיון נוסף ביננו, ההתרשמות הלגמרי לא מדעית שלי, היא שהדבר נובע יותר מפינוק מאשר משוני פיזיולוגי.

צחי

תגובה סגור הודעה

בהמשך לדיון הזה אשמח לדעת משהו נוסף, מה ניתן לעשות אם הכלב שלי אוכל את הצרכים שלו (לא תמיד אך לפעמים) ולעיתים אף יכול לאכול צרכים של כלב אחר? ומדוע הוא נמשך לזה?

תגובה סגור הודעה

כשהכלב אוכל את הצרכים של עצמו זה לא מסוכן - דוחה מבחינה אסטטית, אבל נטול חשיבות מבחינה וטרינרית.

יחד עם זאת, מתעוררת הסכנה שהוא ימשיך מאכילת הצרכים של עצמו לאכילת צרכי כלבים אחרים/חיות אחרות. זה כבר מסוכן ועלול להביא להדבקה במחלות שונות. ניתן לשאול אצל הוטרינר שלך על מוצר הגורם לצרכי הכלב להיות מאד לא טעימים לו. למוצר קוראים "דיטר". ההנחה היא שארי שהכלב ילמד שהצרכים שלו מאד לא טעימים, הוא גם יחשוב שצרכי חיות אחרות אינם טעימים לו.

צחי

תגובה סגור הודעה

כפי שחברה טובה אמרה - "יש לו מבט של איש חשוב".

קבלו בבקשה את בן חור סילבר, שהיום בדיוק הוא בן 7 חודשים.



www.petking.co.il 2001-2019 כל הזכויות שמורות ©	פרסום באתר \| צור קשר \| תנאי שימוש \| אודות \| הפוך לעמוד הבית


\| די-אימפקט :: בניית אתרים

לאוהבי בע"ח באשר הם